איך קווין הפכו מלהקה קטנה ולא מצליחה, לכוכבים הכי גדולים של שנות השבעים...
כתב: עידו גילמור
בקיץ 1968 הקימו טים סטאפל (קולות, בס), בריאן מיי (גיטרה) ורוג'ר טיילור (תופים) את להקת Smile. הם הופיעו במועדונים קטנים ברחבי אנגליה עם שירי רוק ידועים של התקופה ומעט שירים מקוריים שלהם. ב-1970 טים סטאפל עזב את סמייל לטובת להקה אחרת שנקראת Humpy Bong (שלמרבה האירוניה לא הצליחה). החליף את מקומו חברו ללימודי אומנות, פרדי בולסרה, מהגר מזנזיבר שבילה את רוב ילדותו בהודו. ב-1971, אחרי מספר בסיסטים זמניים, הצטרף ללהקה ג'ון דיוקן והוקם ההרכב הקלאסי שמאוחר יותר נודע כ Queen.
באותה תקופה היה כמעט בלתי אפשרי להקליט מוזיקה בלי קשרים לאולפן. בשביל להקליט הקלטות דמו היה צריך חוזה הקלטות, והרי איך אפשר להשיג חוזה הקלטות בלי דמו? למרבה מזלם, אולפן ההקלטות De Lane Lea חיפש להקה שתנסה את הציוד החדש שלהם. הלהקה הקליטה שם חמישה שירים, ואיתם הלכו לאולפני טריידנט, באמצע הסוהו בלונדון, והקליטו מחוץ לשעות האולפן (בדרך כלל בשעות הקטנות של הלילה).
לאורך שנת 1972 הוקלט האלבום הראשון של הלהקה, שבינתיים שינתה את שמה לקווין, ופרדי בולסרה שינה את שמו לפרדי מרקיורי, בעקבות שורה מהשיר My Fairy King. בגלל עיכוב עם חברת ההקלטות, יצא האלבום ביולי 1973 ונחל כישלון. הסינגל היחיד מהאלבום, Keep Yourself Alive, לא זכה לשום שידור ברדיו. האלבום כלל שירי רוק כבד עם האלמנטים האומנותיים שמרקיורי מפורסם בזכותם.
קווין לא התייאשו. הם התפרנסו מלחמם את להקת הרוק הידועה Mott The Hoople, ובתוך חודש אחד (אוגוסט 1973) הקליטו את האלבום השני שלהם, וניסו סאונד חדש – פרוגרסיב רוק.
האלבום Queen II (לדעתי, ולדעת הרבה מעריצים אחרים, האלבום הכי טוב של קווין), יצא במרץ 1974
וגם כן לא הצליח. במקום צד 1 וצד 2, התקליט כלל את הצד
הלבן (שנכתב כולו בידי בריאן מיי מלבד שיר אחד של רוג'ר טיילור, וכלל שירים קלילים יותר) והצד השחור (שנ כתב במלואו על ידי מרקיורי וכלל קומפוזיציות כבדות ורוקיות יותר). הסינגל היחיד מהאלבום היה Seven Seas Of Rhye, שהיה להיט קטן בבריטניה. השיר הבולט באלבום הוא The March Of The Black Queen, קומפוזיציה אדירה בת שש דקות המראה סימנים מקדימים לBohemian Rhapsody, שיצא שנה אחר כך.

במהלך סיבוב ההופעות עם Mott The Hoople, בריאן מיי חלה בצהבת וקווין נאלצו לבטל את שאר הסיבוב.
כמעט מיואשים לגמרי, ובחובות לא קטנים, קווין הקליטו את האלבום השלישי שלהם, Sheer Heart Attack, ובו פנו לכיוון יותר ידידותי לרדיו. הלהיט המרכזי מהתקליט היה Killer Queen, שהגיע למקום השני באנגליה והפך את קווין לכוכבים.
בשנה הבאה, אחרי ביקור מוצלח ביפן, קווין הוציאו את הלהיט הכי גדול בהיסטוריה שלהם, Bohemian Rhapsody, שהוציא אותם מכל החובות שלהם והפך אותם לכוכבים הכי גדולים של שנת 1976, והשאיר חותם בהיסטוריה של המוזיקה בכללי.