סיפורו של תקליט הפרוגרסיב רוק הראשון:
The Moody Blues/Days Of Future Passed
כתב: עידו גילמור
בשנת 1965 הביטלס היו בשיא ההצלחה שלהם. הם הופיעו ברחבי אנגליה וארצות הברית, הוציאו את הסרט השני שלהם, הוציאו את אחד האלבומים הכי משמעותיים בקריירה שלהם (Rubber Soul). באותו זמן, הרכב קטן מברמינגהם שנקרא The Moody Blues היו להקת החימום שלהם. עם ההרכב של דני ליין (שירה וגיטרה, הצטרף מאוחר יותר ללהקתו של פול מקרטני Wings), ריי תומאס (מפוחית ושירה), מייק פינדר (קלידים ושירה), קלינט וורוויק (בס) וגריים אדג' (תופים), המודי בלוז הגיעו למקום הראשון במצעדים הבריטים שנה קודם עם הלהיט Go Now. בין השנים 1965-1966 המודי בלוז חיממו את הביטלס בכל הופעה שלהם, עד שלבסוף הביטלס הפסיקו
להופיע. דני ליין עזב את הלהקה בשנת 1966, ומיד אחריו קלינט וורוויק, שפרש לגמרי מתעשיית המוזיקה.
בעקבות המלצה מאריק ברדון (סולן להקת האנימלס), צורף אליהם הגיטריסט\סולן ג'סטין הייוורד, שהגיע מהעיר סווינדון. הייוורד הביא את חברו, הבסיסט ג'ון לודג' איתו, והחמישה הופיעו עם להיטי רוקנ'רול בבלגיה.
היה ברור לכל חברי הלהקה שהם לא יכולים להצליח בתחום הרוקנ'רול. חברת ההקלטות של הלהקה, דקה (Decca), ביקשה מהם להקליט גרסה לסימפוניה התשיעית של המלחין אנטונין דבורז'אק, כדי להדגים את שיטת ההקלטות החדשה של התת-חברה החדשה של דקה, דראם (Deram). בלי ליידע את החברה, הלהקה, בשיתוף פעולה עם פיטר נייט, הקליטו אלבום מקורי עם אלמנטים מההופעות שלהם בבלגיה.
האלבום מורכב בסך הכל משבעה קטעים, כל קטע מייצג חלק אחר ביום, עם קטעי מעבר קלאסיים בין כל קטע. האלבום הוא אלבום קונספט שמתאר חיים רגילים של בן אדם, מהזריחה עד השקיעה. יש שאומרים שהאלבום גם עוקב אחרי החיים בכללי, מהבוקר (הילדות) עד השקיעה (זקנה). לדוגמא, השיר Another Morning של ריי תומאס, שהחליף את המפוחית בחליל, הוא שיר עם אווירה מאוד ילדותית, מתקתק וקליל, ובינתיים השיר Peak Hour של ג'ון לודג' הבסיסט הוא מאוד מהיר ומרגיש לחוץ, כמו הקצב המהיר של אמצע החיים, ולבסוף The Sunset של הקלידן מייק פינדר מציג אווירה מאוד רגועה.
כשהאלבום עמד לצאת, חברת ההקלטות דקה התכוונה לדחות אותו מכיוון שלא אהבו בכלל את מה ששמעו, אבל בגלל שהושקע כל כך הרבה כסף בהקלטה האלבום יצא בכל זאת. האלבום, ובמיוחד השיר Nights In White Satin של ג'סטין הייוורד שחותם אותו, זכה להצלחה מסחררת והוביל את מהפכת הפרוגרסיב רוק שקמה בשנים שעקבו. המודי בלוז המשיכו להוציא מוזיקה מוצלחת עד תחילת שנות השבעים, ולצערנו נבלעו בדפי ההיסטוריה של הפרוגרסיב רוק.